פסק-דין בתיק ע"א 6104/05

ערעור על החלטתו של כב' הרשם, השופט י. שפירא, מיום 16.2.05, אשר דחה בקשה שהגישו המערערים להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות שנמסר בתאריך  12.12.04 לידיו של המערער 1. על פי האמור בבקשה, אשר הוגשה בתאריך 18.1.05, נמנע מן המערערים להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות במועד בשל כך שהבוררים סירבו לאפשר למערערים לצלם מסמכים מתוך תיק הבוררות, בטענה שהמערערים חייבים לבוררים שכר טירחה בסך 3,760 ש"ח. על פי האמור בבקשה, באי כוחם של המערערים, אשר קיבלו את הייצוג לאחר סיום הליכי הבוררות, אינם יכולים להיערך במועד להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות בשל כך שאין בידם המסמכים הרלוונטיים. בהחלטתו של כב' הרשם נאמר, כי " לבקשה להארכת מועד לא צורף תצהיר כנדרש אלא התכתבויות שונות שאין הן מגלות טעם מיוחד להארכת מועד".

מכאן הערעור שבפני.

המערערים מאשרים, כי אכן נפלה טעות בידם בכך שלא הוגש תצהיר בתמיכה לבקשה להארכת מועד. ואולם, העובדה כי נבצר מהם לעיין בתיק הבוררות עולה מתוך ההתכתבות בין באי כוחם לבין הבוררים בעניין זה. עוד נטען, כי דחיית הבקשה להארכת מועד פירושה חסימת האפשרות לתקוף את פסק הבוררות, אשר לטענת  המערערים מקפח אותם בצורה קשה. המערערים מדגישים, כי הבקשה להארכת מועד הוגשה לפני חלוף המועד החוקי להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות, ובאופן זה הועמדו המשיבים על כוונת המערערים לבקש את ביטול הפסק. המשיבים טוענים בתשובה, כי אין בטענות המערערים כדי להקים "טעם מיוחד" הנדרש להארכת המועד הקבוע בחוק הבוררות להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, שכן אין כל קשר בין צילום תיק הבוררות לבין הגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות.

דינו של הערעור להתקבל.

על פי סעיף 27 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, " לא ייזקק בית-המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור 45 יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש... ; בית-המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק בוררות-חוץ".

ב"כ המערערים טען בפני כב' הרשם, כי בשל כך שלא ניתנה לו האפשרות לעיין בתיק הבוררות ולצלם מתוכו מסמכים, לא יכול היה לערוך כדבעי את הבקשה לביטול פסק הבוררות. אכן, טענה עובדתית זו לא נתמכה בתצהיר, ואולם אמיתותה עולה באופן ברור מתוך ההתכתבות בין ב"כ המערערים לבין הבוררים, אשר צורפה בתמיכה לבקשה. מתוך התכתבות זו, אשר התייחסה לתנאים שבהם יאפשרו הבוררים לב"כ המערערים לעיין בתיק הבוררות, היה ברור כי עד כה לא התאפשר העיון. במצב דברים זה, לא היה מקום להעמיד את ההחלטה הדוחה את הבקשה להארכת מועד על הנימוק שלא צורף לה תצהיר.  כאשר העובדות התומכות בבקשה בכתב מתחוורות ממקורות אחרים, כגון, כאשר הן אינן שנויות במחלוקת או שהן מתגלות מתוך כתבי הטענות שהוגשו, ניתן שלא לעמוד באופן דווקני על ההוראה המחייבת הגשת בקשה בכתב כשהיא מלווה בתצהיר. " במידה והעובדות הנדרשות עולות מהבקשה ומהמסמכים המצורפים לה, או ממסמכים אחרים אשר בפני בית-המשפט אין צורך בתצהיר. בהתאם לכך, מאפשרת תקנה 241(ד) החלטה בבקשה גם בהיעדר תצהיר שצורף לבקשה" (ע"א 8160/01 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ' א' (בפירוק), תק-על 2003(3) 1476).

כב' הרשם סבר גם, כי אין בטעם האמור בבקשה משום "טעם מיוחד" הנדרש לצורך הארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות. אין אני סבורה כך. המדובר בנסיבות חיצוניות, שאינן בשליטתו של בעל הדין, להבדיל מטעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו, אשר מנעו הגשת הבקשה במועד (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 890; ב"ש 1038/85 ע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע - חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק) ואח', פ"ד מ(1) 57, 62). שלא כמשיבים, אין אני סבורה כי אין כל קשר בין צילום תיק הבוררות לבין עריכת הבקשה לביטול פסק הבוררות. על מנת לערוך בקשה לביטול פסק בוררות באופן רציני, יש לבחון את החומר המצוי בתיק הבוררות ולהתייחס אליו. ייתכן כי בידי בעל הדין עצמו, היינו המערערים, חומר רלוונטי, ואולם בכל מקרה מתבקשת בחינתו אל מול תיק הבוררות עצמו. כך נקבע גם בהחלטה מן הזמן האחרון של כב' רשם בית המשפט העליון, השופט עודד שחם, אשר קיבל בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בשל כך שבא כוחם הנוכחי של המבקשים דשם, אשר נתקל בחוסר שיתוף פעולה בהעברת הייצוג מעורך דין קודם,  נדרש לשהות נוספת לצורך צילום תיק בית-משפט קמא (בש"א 3692/04 דן בן נון נ' עובדיה כורש - החלטה מיום 24.5.04, צורפה לסיכומי המערערים).

עניין נוסף שיש להזכיר, שהוא בעל החשיבות המירבית לטעמי, הוא, כי הבקשה להארכת מועד הוגשה לפני שחלף המועד החוקי להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות (המועד החוקי הסתיים ביום 26.1.05, ואילו הבקשה הוגשה כבר ביום 18.1.05, לאחר נסיונות רבים לקבל את החומר בטרם תיעשה פניה לבית המשפט). באופן זה העמידו המערערים את המשיבים על כך שאין דעתם נוחה מפסק הבוררות וכי בדעתם לבקש מבית-המשפט את ביטולו. המערערים לא התמהמהו, הם ביקשו לנקוט בהליך של הגשת בקשה לביטול פסק הבוררות במועד, ואולם, כאמור, הדבר נמנע מהם. במצב דברים זה לא היה בידי המשיבים סיפק לפתח ציפיה כי ניתן יהיה לאשר את פסק הבוררות ללא התנגדות (ראה: ע"א 3763/95 ד"ר סוזי פלורו נ' לאה ננס, תק-על 95(2)  603; בש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אהרון אמנון,  פ"ד   נד(4) 702, 705, שם נאמר, בין היתר, על-ידי השופט אוקון, כי " מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות אלה [ביחס לסופיות ההליכים] היא פחותה, יהיה ניתן להכיר בטעות"; בש"א 2108/99 עיזבון המנוח סמואל נ' אלינא אוריאלי,  תק-על 2000(1) 486 והחלטות רבות אחרות).

על יסוד כל האמור לעיל, אני סבורה כי עלה בידי המערערים לבסס קיומו של "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות, ועל כן אני מחליטה לקבל את הערעור. המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות מוארך בזאת עד לחלוף עשרה ימים מיום המצאת פסק דין זה, או עשרה ימים לאחר שיתאפשר לב"כ המערערים לעיין בתיק הבוררות ולצלם מתוכו מסמכים, לפי המוקדם.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום י"א בניסן, תשס"ה (20 באפריל 2005) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

הוקלד על ידי רנה

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: